רופאה מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
ד״ר אולגה קובלצ׳וק


מתי נפנה לרופאה פסיכיאטרית?
ילדים ומתבגרים נעלצים להתמודד עם שפע של אתגרים רגשיים. רבים מהם קיימים מזה זמן רב וחלקם מאפיינים את התקופה האחרונה.
בכל הגילאים מצפים מהילדים לעמוד במבחנים ולגשת לבחינות, ברמות חשיבות שונות ותחת רמות לחץ שונות. היררכיות יכולות להיות ברורות בתוך מגרש המשחקים, עם הקנטות או בריונות כלפי אלה שנראים פגיעים בדרך כלשהי. למרבה הצער, ילדים ובני נוער הם עדיין קורבנות של התעללות והזנחה וישנה מודעות גוברת להשפעות ארוכות הטווח של טראומה. חלק מהצעירים עדים למחלה קשה או מוות של קרוב משפחה, או שהם עצמם סובלים מממחלה כרונית המפריעה באופן משמעותי ליכולתם להשתתף בפעילויות המתאימות לגיל. גיל ההתבגרות הוא בדרך כלל זמן לחקירה עצמית, ועבור חלק מהצעירים ניסויים באלכוהול או סמים מביאים להתמכרות.
לחצים נוספים קיימים כיום. לחצים אלה יכולים להיראות לעתים עצומים. השפעת אמצעי התקשורת השונים עלולה להוביל לחוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני ומדימוי הגוף, או לציפיות לא מציאותיות מבחינת אורח חיים ואפשרויות. הדבר עלול להגביר דאגות לגבי העתיד כגון קריירה ומערכות יחסים. ניתן לראות אסקפיזם בצורה של גיימינג מוגזם וצורך מוגזם באינטראקציה עם מציאות מדומה. בעקבות הסגרים בתקופת הקורונה נצפתה עליה עצומה בכמות הילדים שמזדקקים לשירותים של מערכת בריאות הנפש ואנחנו עדיין לומדים את השפעתם של התקופה חסרת התקדים הזאת על ההתפתחות הרגשית, החברתית וההתנהגותית של צעירים.
מאז ומתמיד, ישנם ילדים וצעירים שמתקשים לדבר על מצבם ורבים מהם נותרים במצוקה אך ללא תשומת לב עד שהם מגיעים לנקודת משבר ואינם יכולים יותר להסתדר.
אין ספק שיש הכרה טובה יותר של ההפרעות ומצבים רגשיים איתם מתמודדים צעירים כיום. יחד עם זאת, שירותים של בריאות הנפש נפגעו קשות מהאקלים הכלכלי הנוכחי המוביל לרשימות המתנה ארוכות. כאשר עולים סימנים להתדרדרות במצב הרגשי של הילד/ה קיימת חשיבות רבה של פנייה מוקדמת ככל הניתן להערכה פסיכיאטרית. התערבות בשלב מוקדם עשויה למנוע מחלה חמורה יותר בשלב מאוחר יותר.
תחומי שירות
לילדכם שינוי ניכר במצב הרוח ו/או התנהגות, בצורה שפוגעת בתפקודה/ו
לדוגמה נראה/ית עצוב/ה או עצבני/ת חלק נכבד מהזמן, חסר/ת עניין בפעילויות של בני גילו/ה, מביע/ה פחדים ותחושת חרדה, הפסיק/ה להביע עניין בלימודים או מסרב/ת ללכת לבית ספר
לילדכם פגיעה בדימוי הגוף ופחד לעלות במשקל וחל שינוי קיצוני בהרגלי האכילה כולל מיעוט אכילה ו/או פעילות גופנית מוגזמת ו/או יש לכם חשד שהוא/היא מקיא/ה
במקרה המתואר יש קודם כל לפנות בדחיפות אל רופא/ת המשפחה או אל רופא/ת ילדים לצורך בירור גופני (תרשים פעילות חשמלית לבבית, בדיקות דם). וזאת על מנת לבדו ק שלא נשקפת סכנה גופנית כתוצאה ממיעוט אכילה ו/או הקאות. במקביל יש לפנות לאבחון פסיכיאטרי. במקרים חמורים יותר נדרשת הערכה דחופה.
ילדכם הביע מחשבות אובדניות
מקרה כזה דורש התערבות מידית שתכלול בדיקה של רופא בחדר מיון של בית חולים. אין להשהות את הבדיקה עד למועד הפנוי במרפאה אלא אם כן יש פניות מיידית.
התגלה לנו שיללדכם פוגע/ת בעצמו/ה
.המקרה דורש התייחסות מידית, כמו במקרה של מחשבות אובדניות
לילדכם קשיי התארגנות, קושי להתרכז ולהיות קשוב/ה בשיעורים, אימפולסיבי/ת ולא מווסת/ת רגשית
התסמינים עשויים להעיד על קיום של הפרעת קשב וריכוז אך יכולים להגרם ממגוון הפרעות רגשיות ונפשיות כולל הפרעות מצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית - כפייתית ועוד מצבים רבים. על מנת לקבוע אבחנה נדרשת הערכה רפואית מקיפה כולל בדיקה פסיכיאטרית, בירור רפואי כללי, מילוי שאלונים על ידי הורים ומורה ועוד.
נערך לילדכם לאחרונה אבחון על ידי פסיכולוג והועלה חשד לקיום של הפרעת קשב
הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, המוערכת כ- 5-10% מכלל אוכלוסיית הילדים ב גיל בית ספר. כיום ידוע, שהפרעת קשב וריכוז איננה חולפת ברוב המקרים, והיא תלווה את רוב הלוקים בה גם בגיל ההתבגרות ובבגרות. מדובר בהפרעה משמעותית, אשר בהעדר טיפול עלולה לגרום נזק קשה לתפקודו של האדם ולבריאותו, והיא גם מלווה בתחלואה נלווית משמעותית בעיקר בתחום ההתנהגותי והנפשי. אבחון מוקדם ונכון של ההפרעה הוא חיוני.
לילדכם קשיי תקשורת ו/או קשיים חברתיים מתמשכים
קשיים בתקשורת בינאישית וקשיים חברתיים מתמשכים לא בהכרח מעידים על קיום של הפרעה בתקשורת. אבחון של הפרעת תקשורת דורש אבחון קליני רפואי ואבחון פסיכולוגי יעודי. אבחנה הסופית תקבע על ידי רופא.
נערך לילדכם אבחון פסיכודיאגנוסטי וממצאי האבחון מעידים על כך שמצבו מתאים לאבחנה של הפרעה על הרצף האוטיסטי
לצורך השלמת האבחון נדרש אבחון קליני רפואי. במידה וממצאי האבחון הקליני יהיו בהלימה עם ממצאי האבחון הפסיכודיאגנוסטי, הרופאה תתן אבחנה סופית ותכין חוות דעת לביטוח לאומי.
בגמר אבחון פסיכיאטרי אשר נערך לילדכם הוחלט על טיפול תרופתי
פגישות מעקב פסיכיאטרי ומעקב תרופתי
בגמר אבחון פסיכיאטרי אשר נערך לילדכם הוחלט שלא להתחיל טיפול תרופתי אך הומלץ על המשך מעקב פסיכיאטרי
כאשר הומלץ על דרכי טיפול לא תרופתיים, יתכן והרופאה תמליץ על מעקב פסיכיאטרי על מנת לעקוב על התקדמות הטיפול ולבחון צורך בטיפול תרופתי בהמשך
ילדכם מתמודד עם קושי רגשי ו/או נפשי והתבקש להביא חוות דעת של רופא פסיכיאטר המטפל ללשכת גיוס
כאשר קיים רקע פסיכיאטרי קודם או טיפול מעקב עכשוי, תדרשו לרוב להביא חוות דעת פסיכיארטית ללשכת הגיוס.
נראה שמסגרת של חינוך רגיל אינה מתאימה לצרכים הרגשיים ותפקודיים של ילדכם ולכן הוחלט על ועדת זכאות ואפיון לצורך מציאת מסגרת חינוכים המתאימה לצרכיו.
ועדת זכאות ואפיון תבחן את זכאותו/ה של ילדכם למתן של סל לימודים אישי או שילובו/ה בכיתת חינוך מיוחד או ביה״ס לחינוך מיוחד. לצורך בחינת הזכאות לעתים תדרשו להביא חוות דעת פסיכיאטרית.
סיבות אפשריות של פניה לפסיכיאטר

ערכי הדגל
אמפתיה
מקצועיות
חוסר שיפוטיות
קפדנות
מסירות