top of page
ילד עם התפרצויות זעם

אבחון פסיכיאטרי נועד לתת הערכה מקיפה וכוללת אשר מתייחסת לקשיים הנפשיים וההתנהגותיים של הילד. נערך במהלך שלושה מפגשים. מפגש הראשון נעשה עם שני ההורים. מפגש השני עם הילד/ה או הנער/ה. ופגישה שלישית משותפת עם כולם. 

נעשה בד״כ בשלוש פגישות באורך 50 דקות כל אחת. בפגישה הראשונה ד״ר קובלצ׳וק תפגש עם שני ההורים לצורך קבלת מידע. בפגישה השניה היא תפגש עם הילד/נער/ה לצורך היכרות ובדיקה פסיכיאטרית. כבר לפגישה הראשונה רצוי להביא מסמכים רפואים רלבנטיים כולל סיכומי ביקור אצל רופא נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי ורופאים פסיכיאטרים קודמים. יש להביא סיכומי טיפול קודמים אצל פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מדריכי הורים, עובדים סוציאליים ומטפלים רגשיים אחרים אם היו. יש להביא סיכומי אבחון קודמים כגון אבחונים מיחידה להתפתחות הילד, אבחון דידקטי , פסיכודידקטי, פסיכודאגנוסטי, אבחון תקשורת. ד״ר קובלצ׳וק לפי הצורך תעמוד על קשר עם אנשי מקצוע קליניים אחרים המעורבים אך בפניה ראשונית יש להגיע עם מכתב הפניה מסודר וסיכום טיפול או סיכום ביניים של טיפול במידה וממשיך. אלה כוללים: פסיכולוג/ית קליני/ת, מטפל/ת CBT, דיאטנית, מטפל/ת משפחתי/ת. אחרי שני המפגשים יתכן ודר׳ קובלצ׳וק תראה לנכון להפנות את הילד לבירור נוסף (בדיקות דם, אבחון פסיכולוגי, הדמיה וכו׳). לאחר מכן תקבע פגישת סיכום לצורך מסירת ממצאי האבחון ומתן המלצות לטיפול.

    סיבות אפשריות לפניה

לילדכם שינוי ניכר במצב הרוח ו/או התנהגות, בצורה שפוגעת בתפקודה/ו

לדוגמה נראה/ית עצוב/ה או עצבני/ת חלק נכבד מהזמן, חסר/ת עניין בפעילויות של בני גילו/ה, מביע/ה פחדים ותחושת חרדה, הפסיק/ה להביע עניין בלימודים או מסרב/ת ללכת לבית ספר

לילדכם פגיעה בדימוי הגוף ופחד לעלות במשקל וחל שינוי קיצוני בהרגלי האכילה כולל מיעוט אכילה ו/או פעילות גופנית מוגזמת ו/או יש לכם חשד שהוא/היא מקיא/ה

במקרה המתואר יש קודם כל לפנות בדחיפות אל רופא/ת המשפחה או אל רופא/ת ילדים לצורך בירור גופני (תרשים פעילות חשמלית לבבית, בדיקות דם). וזאת על מנת לבדוק שלא נשקפת סכנה גופנית כתוצאה ממיעוט אכילה ו/או הקאות. במקביל יש לפנות לאבחון פסיכיאטרי. במקרים חמורים יותר נדרשת הערכה דחופה.

על הרופאה חלה חובת סודיות רפואית כחלק מחוק זכויות החולה, וחשיפת המידע הרפואי יכולה להעשות רק בהסכמת הוריו של הילד/ה, למעט מקרי קיצון של מסוכנות או חשד להזנחה המחייבים דיווח בחוק.
הסיכום הרפואי של ילדכם יישאר ברישום אלקטרוני של הרופאה בלבד. מכיוון שהרופאה מטפלת באופן פרטי, הרישום לא יופיע בתיק רפואי של קופת החולים. המידע יועבר לרופא ילדים המטפל רק בהחלטת ההורים ועל ידם. במידה וההורים לא מעבירים את מידע לרופא המטפל בקופת החולים, האבחנות אשר ניתנו לילדכם וטיפול תרופתי אשר קיבל/ה, לא ירשמו בתיק הרפואי. לכן אין חשש שהחומר הרפואי יעבור למסגרות החינוכיות או יירשם בתיק רפואי כלשהו, או ישפיע על עתידו של ילדכם.

האם לפניה אל פסיכיאטר ילדים עלולות להיות השלחות לא רצויות על עתידו/ה של בני/בתי?

בדרך כלל, פסיכיאטר ילדים ונוער הוא הכתובת הנכונה לפנייה במצבים כגון:
לצורך תהליך של אבחון - אם עולה שאלה האם לילדנו בעיה התפתחותית (בעיה אשר מלווה אותו מגיל צעיר) כמו למשל הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעה על הרצף האוטיסטי, או בכל מקרה של קשיים רגשיים ו/או התנהגותיים משמעותיים המותירים תחושה שיש צורך בהבנה מדויקת יותר של מקור הקושי וקבלת אבחנה מדוייקת.
כדי לבחון אפשרות להיעזר בטיפול תרופתי - לעיתים ילדים שסובלים מקשיים נפשיים, לדוגמה הפרעת חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית או הפרעת דיכאון, יכולים להיעזר בתרופה שיכולה לשפר משמעותית את מצבם. זה נכון גם במקרים בהם הם מקבלים טיפול רגשי ולמרות הטיפול ממשיכים לסבול ואף מתקשים לתפקד. במצבים כאלה יש מקום לבחון האם תרופה שאותה יכולה לרשום רופאה פסיכיאטרית יכולה לסייע. הרופאה תמשיך ללוות ילדים אשר נוטלים טיפול תרופתי בכל התקופה שבה הם מטופלים תרופתית, אחת לכמה שבועות או חודשים.
הערכת מצבי סיכון - לעיתים ילדים ומתבגרים הנמצאים במצוקה, יבטאו את הקשיים בדרכים מסוכנות - למשל יאיימו לפגוע בעצמם. במקרים כאלה, ההורה, המטפל הרגשי או המסגרת החינוכית יבקשו בדיקה בידי פסיכיאטר ילדים ונוער כדי להעריך האם מדובר במצב מסוכן המחייב התערבות מיידית או שהילד יכול לחזור לשגרת חייו עם טיפול מתאים.
פעמים רבות, בוחרים הורים לפנות ראשית למטפל רגשי – לרוב פסיכולוג, עובד סוציאלי או מטפל בהבעה ויצירה שהתמחה בתחום – והם אלה שממליצים על פנייה לפסיכיאטר, אם הם מתרשמים שקיים בכך צורך. כך שסדר הפנייה – לפסיכיאטר או למטפל רגשי – אינו תמיד עקרוני, בתנאי שבסופו של דבר מותאם לילד הטיפול הכולל המותאם עבורו.

מתי כדאי לפנות לפסיכיאטר

בגמר תהליך האבחון הרופאה לא בהכרח תמליץ על טיפול תרופתי. יתכן והיא תמליץ על שינוי סביבתי (מעבר לכיתת חינוך מיוחד לדוגמה) או טיפול רגשי. במידה והיא תמליץ על טיפול תרופתי, היא תמשיך ללוות את ילדכם בתקופה של נטילת הטיפול התרופתי לפחות או מעבר לכך.

האם כדאי לפנות לפסיכיאטר גם כאשר לא מעוניינים בטיפול תרופתי?

בפגישת אבחון הראשונה הרופאה תמיד תרצה לפגוש את שני ההורים. אם אחד ההורים לא יכול להגיע וההורים גרושים, הורה שלא מגיע נדרש על פי חוק לתת הסכמה כתובה לאבחון פסיכיאטרי של הילד/ה.
הורים גרושים אשר נמצאים ביחסים קונפליקטואליים יכולים לקבוע פגישות הורים נפרדות עם הרופאה עבור כל אחד ולשלם על כל פגישה בנפרד.

אנחנו הורים גרושים. האם שנינו חייבים להגיע לפגישת אבחון הראשונה? מה עושים אם אחד ההורים לא מעוניין להגיע או כאשר שני ההורים מעדיפים שלא להיות נוכחים באותה הפגישה?

שאלות נפוצות

הערכה פסיכיאטרית מקיפה

אבחון פסיכיאטרי

bottom of page